ויקטוריה וילנה נ' ישר אובוז נכסים ואחזקות בע"מ

פסק דין

1.זוהי תביעה שהגישה התובעת לתשלום שכר עבודתה בגין חודש עבודתה האחרון 10/09.

2.בכתב ההגנה נאמר כי במהלך חודש עבודתה האחרון החסירה ימים רבים וכן הפסיקה עבודתה חד צדדית ולפיכך חויבה בגין אי מתן הודעה מוקדמת, שקוזז משכרה האחרון.

3.בדיון ההוכחות שהתקיים בפני העידו ונחקרו התובעת עצמה ונציג הנתבעת מר דרור חסון שהינו מנהל סניף בנתבעת.

לאחר שהתרשמתי מבעלי הדין כפי שהופיעו ונחקרו בפניי ועיינתי בשאר מסמכי התיק לרבות המוצגים שהוגשו להלן החלטתי:

לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי התובעת התקבלה תחילה לעבודה דרך חברת כח אדם ORS וכי לאחר תקופת עבודה בדרך זו עזבה וחזרה לעבוד ישירות אצל הנתבעת כששכר הבסיס שלה עומד על 5,000 ₪ לחודש + עמלות.

4.לגבי מספר ימי עבודתה של התובעת בחודש אוקטובר 2009 מסרה התובעת כי עבדה עד יום 22/10 ובנוסף לכך החסירה מס' ימי עבודה במהלך החודש.

נציג הנתבעת טען לענין זה כי אין ברשותו יומן נוכחות במעמד הדיון אך ימי העבודה מופיעים בתלוש השכר שהוצא לתובעת בחודש זה ת/1.

5.לאור זאת אני קובעת כי תלוש זה משקף את השכר שהגיע לתובעת בגין חודש זה. היינו 3,155.24 ₪ ברוטו (נטו 3,045 ₪), התובעת אף הבהירה כי התביעה מתייחסת לשכר הבסיס בלבד, והנתונים המופיעים בת/1 הינם בבחינת הודאת בעל דין של הנתבע לגבי זכאות התובעת.

לאור היקף עבודתה של התובעת כשעולה מדבריה שלה כי סיימה לעבוד ב- 22/10 והחסירה ימים במהלך החודש ובהעדר כל נתון מדויק יותר אחר לסתירת הנתונים המופיעים ב- ת/1, אני קובעת כי זהו הסכום שהגיע לתובעת בגין חודש זה.

6.באשר לקיזוז הסכום כולו כדמי הודעה מוקדמת לא היה מקום לעשיית דין עצמית וקיזוז הסכום ע"י הנתבעת כפי שהדבר נעשה – והתובעת הבהירה בעדותה כי לא היתה כל מניעה מצידה לתת ימי הודעה מוקדמת לו נידרשה לעשות כן, וכי לא היה בכוונתה להתפטר מיידית. מכל מקום לו ביקשה הנתבעת לקבל מהתובעת דמי הודעה מוקדמת היה עליה לעשות כן על דרך תביעה שכנגד במסגרת תיק זה וכך לא נעשה כאמור.

7.התוצאה, איפוא, כי תביעת התובעת מתקבלת.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך 3,045 ₪ שכר עבודתה בגין חודש אוקטובר 2009 כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מהיום שנועד לתשלום 1.11.09 ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות הענין משהנתבעת סברה, אם כי בטעות, כי זכאית לקזז הודעה מוקדמת – אין מקום לפסיקת פיצוי הלנה ואני עושה שימוש בסמכותי להפחיתם עד לשעור הפרשי הצמדה וריבית.

כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 750 ₪.

בבקשת רשות ערעור ניתן לפנות לבית הדין הארצי בי-ם תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

פסק הדין ישלח לצדדים

ניתן היום, כ' אלול תש"ע, 30 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: